לכל אחד מאיתנו היו דייטים שהיו מעדיפים לוותר עליהם. אני אביא בטור הזה רשימה של כמה דייטים כאלו. דייטים די מיותרים ומעצבנים, אך במבט לאחור רק נותר לצחוק
אז אתחיל בבליינד דייט הראשון שלי, בדייט עם תומר באותה תקופה ממש לא הייתי מנוסה בעניינים בינו לבינה ובכלל לא קלטתי מה משמעות הבליינד דייט. אני זוכרת שדברתי איתו ארוכות באיי סי קיו ולא ויתרתי על הכמה שיחות בטלפון. רציתי לוודא שההרגשה זהה ושלפחות יש לנו כימיה לשיחה. הוא עבר בהצלחה מרובה את כל השלבים ואפילו היה רגיש במיוח דכשסיפרתי לו על המגבלה שלי. קבענו להפגש אצלי לסרט ושיחה. הוא הגיע, הביט בי קצת, חייך חיוך מאולץ והחל לדבר איתי על המחשב שלי. מה הסוג שלו? כמה עלה המסך? אלו משחקים יש לי? כל משך הדייט דיבר על מחשבים. על המחשב שלי ושלו, משחקים, אתרים ועוד ועוד. סרט לא רצה לראות ולפתח שיחה נורמאלית גם לא. בסוף לחץ ידי, הודה על הסרט וברח כמה שיותר מהר.....אולי הוא עתיד לצאת עם מחשב........
דייט נוסף הזכור לשמצה, או יותר נכון, זכור למוזריותו, היה עם טדי. אותו הכרתי באתר הכרויות לנכים והדייט התנהל כך....
ירדתי לפתוח את הדלת וחייך לי בחור צעיר שנראה נחמד. הזמנתי אותו להכנס, לפני שנצא והוא ישב לו בשקט, בוהה בקיר ולא מפסיק לחייך, דיברנו קצת וביקש לצאת. יצאתי אחריו נכנסת למכונית שלו וכל אותה עת לא הפסיק לחייך. לבסוף הדליק את הרדיו ושרק. ניסיתי לדבר ולא ענה. שאלתי לאן ניסע והוא בשלו, שותק. לבסוף לאחר רבע שעה מעצבנת כזו פתח ואמר "תראי, את נראית לי בחורה נחמדה, באמת. אך אנו לא מתאימים" איך נדע אם הוא לא מודבר??? "אצלי הנכות כמעט לא נראית, רק בעיה קטנה עם היד ולך הנכות קשה יותר.... לא רוצה להעליב, אך כל אחד צריך למצוא מישהו כמותו, ללא בעיות חריגות" אז לחץ ידי ואמר שלום. לצאת עם מישהו כמותו??? אולי שייצא עם עצמו!
דייט שהיה לי דווקא לאחרונה והיה אחד הדייטים הכי משפילים בחיי. הדייט היה בקניון עזריאלי. נפגשנו ליד יוטבתה ונכנסנו לאכול. מיד ברגע הראשון שראיתי אותו, ראיתי אכזבה בעיניו. בזמן הארוחה כל הזמן ניסיתי להעלות נושאיםן לשיחה, קצת הגיב קצת צחק והביט בשעון. ככה עברה הארוחה והיה לי ממש טעם מר בפה, תהיתי מה אני עושה כאן אך הבלגתי. אז הוא הציע ללכת לטיול. שמחתי על המפנה ובאמת רציתי קצת לצאת מהקניון. מקווה שנסע למקום נחמד יותר ונצא לאוויר, עמיר אמר שנלך להסתובב בקניון. עשינו סיבוב של הקומה בקניון איזה שלוש פפעמים, בכלל בלי לדבר. עכשיו כשאני חושבת על זה, לא ממש מבינה למה נשארתי איתו. בסוף נכנס לחנות עם כל מיני אביזרים שונים ומשונים והסתכל במיוחד על חרב אם זכור לי נכון. בלחץ יצאתי מהחנות ואמרתי שעלי ללכת. בלי להגיד שלום עזב והלך, מותיר אותי מבואסת. מה מצחיק כאן? לא בטוחה, בא נסתפק שבסיכמו של דבר הוא הכי דמה לחייזר!
ועכשיו מגיעה לדייט הכי מוזר שהיה לי בחיים, הדייט עם חיים. הכרנו באינטרנט כמובן והוא נראה בחור שיכול לדבר על הרבה דברים ונשמע ממש מעניין. ציפיתי המון לדייט ושמחתי שהגיע, לא נראה הכי טוב בעולם אך זה שטויות. פתאום התחיל לדבר הכי הרבה שטויות ששמעתי בחיים. החל משהוא יכול להביט על נקודה בקיר במשך שעות, שלא סיים תיכון אבל למד באוניברסיטה של החיים ושהתנ"ך זה הדבר הכי חשוב. תנ"ך וחשבון. במקצועו היה נגר. מה שהכי הלחיץ אותי היה שהוא העריץ אותי והעריץ עד פחד. הדבר היחידי שלא עשהי היה לנשק את כפות רגלי, כך שהוא חשב שהעולם בנוי משלושה דבריםן: תנ"ך, חשבון ואני!