כבר חודש וחצי נשואה - מה חדש? האם משהו השתנה? איך ההרגשה?

טוב, הזמן בהחלט עבר מהר. אני עוד זוכרת את כל הלחצים של לפני החתונה. היו הרבה כאלו, החל מהאם אנשים יהנו בחתונה? האם מספיק רקדו? איך החתונה תהיה עבורי? ועד לתהיות מהותיות יותר - כמו מה אעשה אחרי החתונה ואיך חיי ישתנו? לפני החתונה, למי שזוכר ומודע, לא עשיתי כלום. הייתי בוהה בכחמש-שש פרקים של בברלי הילס 90210 ליום וסתם הייתי נמרחת. עד עכשיו לא ממש ברור לי למה. כנראה, הייתי יותר לחוצה מהחתונה ממה שחשבתי. גם הכל נתקע, שום דבר לא זז בחיי. הספר שאני כותבת עוד נעצר בסביבות האמצע, לא עדכנתי כלל את האתר וברור שלא שלחתי כלל קורות חיים, בכל מקרה זה מה שהיה אז - לפני החתונה - עכשיו הדברים קצת השתנו

קודם כל, החתונה היתה מדהימה. הרבה מעבר לכל מה שציפיתי. אני ויוסי נהנינו מכל רגע, חשנו באהבה חזקה והיינו במעין אופוריה למשך כמעט כל החודש הראשון לנישואין. האורחים גם נהנו מאוד, ועד היום אנו מקבלים פידבקים נהדרים. בהזדמנות זאת, אני רוצה לציין לטובה את מי שעזר לנו להפוך את הערב הזה למקסים - מוריס ומיטל מאחוזת מרגו, אליק סרור - דיג'י ונגן שענה על כל בקשתינו והתופרת טניה ואמירה המאפרת, שעזרו לי להראות במיטבי. השמלה הייתה מדהימה וכולם התלהבו.

טוב, אז החתונה היתה מרהיבה ולילה בלתי נשכח. מה בהמשך? הירח דבש ולימודי ספרדית:-) מה הקשר? יומיים לאחר החתונה אני ובעלי (וואו, עדיין מוזר לי שיש לי בעל....) הלכנו ללמוד ספרדית בקורס למתחילים בחולון. כך שזה היה הדבר הראשון שעשינו כזוג נשוי. כך, שהייתי חייבת לציין זאת. מה בהמשך? הירח דבש, כמובן. גם ירח הדבש היה מושלם. נסענו לקיסריה, מתנה מהמשפחה, ושם פינקו אותנו במלון עם שמפניה ומתאבנים, עם סבוני רחצה ועוגה ועם מתנה חביבה שלקחנו הביתה. חוץ מזה הסתובבנו בנמל ואכלנו במסעדות. באתי עם כסא גלגלים, כך הספקנו לראות יותר. מדהים!

טוב, אז נחתנו חזרה לחיים. להפתעתי הרבה כמעט מיד מצאתי פרוייקטים וחזרתי להיות עסוקה. הריכוז שלי חזר להיות כמו שצריך, ומאושרת כמעט זנחתי לגמרי את בברלי הילס 90210. אני עכשיו מאוד מאושרת. אמנם אני צריכה עוד למצוא עבודה יותר קבועה, או עוד פרוייקטים אבל חוץ מזמ... הכל מצויין. אני נשואה באושר, מבלה עם חברותי הטובות ונמצאת עוד מספיק ם ההורים, אחותי והאחיינים הכי מדהימים בעולם.

עכשיו אתם אולי תוהים לגבי ילדים? האמת שהמחשבה נמצאת בראשי, והרצון די חזק, אך לצד הרגש והרצון יש את המציאות וההיגיון. אני באמת אוהבת ילדים, אך ההריון מפחיד אותי ואני גם יודעת שלגדל ילדים יהיה לי קשה מידי. אצטרך יותר מידי עזרה וגם כלכלית העניין  מורכב, בקיצור - אמרתי כבר שיש לי אחיינים נהדרים? כנראה אסתפק בהם ואהיה מאושרת בחלקי.