אף פעם לא הבנתי עד כמה המשפט הזה נכון עד היום. הסוף שבוע האחרון הייתי בירושלים מחמישי עד שבת והיה מאוד כייף, אך לצערי גם מעייף.
האמת שאני לא מבינה מה קורה לי, שאחרי לא עד כדי כך הרבה פעילויות, אני מרגישה כה מותשת. טוב, אתחיל לספר ולדווח...
ביום חמישי יצאתי מביתי עם סריז`אנה לכיוון ירושלים בשעה 15:00. רציתי להספיק להגיע לפני כל התנועה והפקקים. כך מצאתי עצמי במונית השירות כעבור עשרים דקות ובירושלים עצמה כעבור פחות משעה.
לביתו של יוסי הגעתי בארבע וחצי וכשעה וחצי לפני שיוסי חזר מהעבודה. אני נחתי לי עד אז והסתכלתי באלבומי תמונות מרגשים על התמונות שלנו מזיכרון, חיפה והצפון שהיה די מזמן.
כשיוסי הגיע אכלנו חביתה וירקות, שסריז`אנה הכינה לנו ואז יצאנו לעבר הפעילות הראשונה שלנו - מטעם פסטיבל ירושלים, הלכנו לסרט חינה לאור ליל ירח. ראינו בופר והאמת שהתאכזבתי. האווירה עצמה היתה מדהימה ומרעננת, אף כי היה קריר, אך למזלי הבאתי ג`קט, וגם החברה כמובן מושלמת. היה זה מאוד רומנטי והניצוצות הבהיקו. הסרט אבל, על אף כל הביקורות והפרסים, היה לדעתי לא טוב. האמת שאוטומטית אני לא מתלהבת מסרטי מלחמה (יש מספיק בחדשות)) והסרט אף נמרח ולא קרה בו הכי הרבה. בקיצר, אווירה מדהימה, חברה נפלאה וסרט מאכזב.
כעת הגיע יום שישי, ובו לאחר התארגנות מהירה יצאנו אני ויוסי לכיוון בית טיכו, בו אכלתי פטריות מוקפצות והיה לי טעים מאוד. להפתעתי לא היה לי הרבה תאבון והתמלאתי במהרה, כך שבבית קפה אנגלי מקסים בו ישבנו נשנשתי רק טיפה מהקינוחים. בכל מקרה שני המקומות היו מיוחדים ולא התאכזבתי, אף כי בבית טיכו להגיע לשרותים היה צריך לעלות על מדרגות. כבר סיפרתי לכם, שעניין הנגישות מאוד חשוב לי. לאחר השתהות במסעדה ובבית הקפה הלכנו לחנות בעיר וקניתי למאיה מתנה. ידעתי שהערב תגיע אלינו ולא אהיה אז חשוב לי שתדע שאני חושבת עליה.
כשהגענו דברתי קצת עם סריז`אנה. האמת שלא היה לי נעים ממנה כי היה ברור שהיא משתעממת, אך אני לא חושבת שאנחנו צריכים לקחת אותה לכל מקום, אז זו סתם הרגשה מעצבנת שאני צריכה לפתור ביני לבין עצמי.
בכל מקרה בערב נתנו לפסטיבל עוד צ`אנס ונסענו לפגוש זוג חברים של יוסי בסינמטק.  המפגש עצמו היה מאוד נחמד, החברה טובה והאווירה כייפית. האמת שגם התרגשתי לפגוש חברים של יוסי סוף סוף, לאחר שהוא הכיר את כל החברות שלי. בכל מקרה, השיחה זרמה וכולנו היינו מאושרים. רק בעיה אחת - האוכל עצמו היה של קפיטריה ברמה נמוכה. כמו כן, איך שכרגיל משהו חינם, כך מפוצץ. הלכנו לראות הופעה שהיתה ברחבה של הכניסה ומרב דובים לא ראו את היער.. לא הצלחנו לראות כלום וכך נטשנו.
הדבר היחידי שממש ביאס אותי היה שהייתי עייפה מאוד והיה קשה לי. לא מבינה למה קשה לי כל-כך בזמן האחרון ואני מתעייפת ממש בקלות.
למחרת היה לנו כבר יום יותר רגוע, בו בעצם רק נסענו במונית למסעדה יפנית. לידיעה כללית, אוכל יפני זה הדבר האהוב עלי. סוף סוף גם האווירה וגם האוכל היו טובים.
מהמסעדה אני וסריז`אנה הגענו למוניות שירות ונסענו לתל-אביב
וכמו שאמרתי בהתחלה, חזרתי הביתה עייפה ומאושרת.